Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 88a

חַטַּאת הָעוֹף פְּסוּלָה הֵיכִי מַזֶּה מִדָּמָהּ הָוֵה לֵיהּ יָרוּד שְׁאָר פְּסוּלִים הֵיכִי זָרֵיק לְהוּ מִדָּמָהּ

Traduction

then with regard to the case of a disqualified bird sin offering that was pinched at the top of the altar, how does one sprinkle from its blood on the wall of the altar? When the priest raises the bird in his hand in order to sprinkle its blood, the bird is considered to have descended from upon the altar and he cannot sprinkle its blood, as the halakha with regard to all disqualified items is that once they have descended from upon the altar they shall not ascend. Likewise, concerning the blood of other offerings that were disqualified that ascended upon the altar, how does he sprinkle from their blood, since it is sprinkled from the airspace above the altar? Rather, it must be that the airspace above the altar is considered as the altar.

Rachi non traduit

חטאת העוף פסולה. שמלקה בראש המזבח שלא לשמה ופסל דאף על גב דנעשית למטן הא אמר מר לעיל (זבחים דף סג:) מלקה בכל מקום במזבח כשרה ולא פסול מעלה דידיה אלא בהזאה והיכא דמלקה בפסול בראש המזבח וקי''ל בכל הפסולין אם עלו לא ירדו היכי שרי ליה מר להזות מדמה הרי מגביה ומתיז כשאוחז בה ומזה והוה ליה ירוד:

שאר פסולים. דמים בבהמה לר''ג דאמר במתני' הדם פסול שעלה לא ירד:

היכי זריק. מדמן הרי זריקה מרחוק הוא זורק והוה ליה אויר המזבח:

Tossefoth non traduit

חטאת העוף פסולה היכי מזה מדמה. פירש בקונטרס וקי''ל בכל הפסולין (לעיל זבחים דף פד.) דאם עלו יזרוק הדם לכתחילה וא''ת מנא ליה הא דקודם זריקה קאמר דלא ירדו דילמא היינו לאחר זריקה ויש קצת ראיה ממליקת חטאת העוף דאין מטמא בבית הבליעה שמתרת את האסור ואם אין יכול לזרוק לכתחילה במה מתרת את האכילה דלענין אם זרק את הדם לא יקנחנו לא קאמר דאפי' למאן דאמר תרד לא יקנחנו כדפי' לעיל (זבחים דף פז:
ד''ה כלי):

דְּמַגַּע לְהוּ הָא הַזָּאָה הִיא מִיצּוּי הִיא הָא זְרִיקָה שְׁפִיכָה הִיא

Traduction

The Gemara rejects this proof: It is possible that in such cases one does not sprinkle the blood in its normal fashion, but in such a manner that he presses it against the wall of the altar immediately without the blood passing through the air. The Gemara rejects this suggestion: Is this considered sprinkling? It is squeezing, an act that is performed for a bird burnt offering, not for a bird sin offering. Likewise, if one sprinkles the blood of other disqualified offerings in this manner, is this sprinkling? It is pouring.

Rachi non traduit

ומשני דמגע להו. לכותל מזבח כשמזה בחטאת העוף וכן בזריקת דם פסול:

ופרכינן הא הזאה היא. בתמיה מיצוי הוא ולענין דמים פסולים נמי אי מגע להו שפיכה הוי ולא זריקה ועוד וכי דרך הזאה וזריקה בכך אלא לאו משום דאויר מזבח כמזבח דמי:

וְעוֹד דֶּרֶךְ הַזָּאָה בְּכָךְ דֶּרֶךְ זְרִיקָה בְּכָךְ

Traduction

And furthermore, with regard to a disqualified bird burnt offering, is the manner of sprinkling in such a fashion? And in the case of other disqualified offerings, is the manner of sprinkling in such a fashion? It is not. Rather, the airspace above the altar must be considered as the altar.

אָמַר רַב אָשֵׁי אִי דְּנָקֵט לְהוּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ הָכִי נָמֵי כִּי קָאָמַר דִּתְלָנְהוּ בְּקַנְיָא מַאי תֵּיקוּ

Traduction

Rav Ashi said: If the question concerns a case where the priest held the blood or limbs while standing at the top of the altar, they would indeed be considered as having ascended the altar, and shall not descend from it. But when the dilemma was stated with regard to the airspace above the altar, it was with regard to an instance where he suspended them with a pole above the altar, while he himself stood on the floor of the Temple courtyard. What is the halakha in such a case? The Gemara responds that the dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

אמר רב אשי. לעולם בעיין מהא לא תפשוט דהא גברא בראש המזבח קאי ונקיט להו וכה''ג לא מיבעיא לן באויר מזבח לעיל דהנחת גופו בראש המזבח כהנחת קרבן דמי וכי קמבעיא לן כגון דקאי אארעא ותלינהו בקניא באויר המזבח:

מַתְנִי' כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח וּמִדּוֹת יָבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַיָּבֵשׁ וְלֹא יָבֵשׁ מְקַדֵּשׁ אֶת הַלַּח כְּלֵי הַקּוֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ אִם עוֹשִׂין בָּהֶן מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵן שְׁלֵימִים מְקַדְּשִׁין וְאִם לָאו אֵין מְקַדְּשִׁין וְכוּלָּן אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּקּוֹדֶשׁ

Traduction

MISHNA: The mishna elaborates on the halakha taught in the previous mishna (86a) that service vessels sanctify items placed in them. The service vessels used for liquids sanctify only liquids used in the service, and the service vessels that serve as dry measures sanctify only dry items used in the service. The service vessels used for liquids do not sanctify dry items, and the service vessels used for dry items do not sanctify liquids. With regard to sacred vessels that were perforated, if one continues to utilize them for a use similar to the use for which they would utilize them previously when they were whole, they continue to sanctify their contents. And if not, they do not sanctify their contents. And all of these vessels sanctify items only when they are in the sacred area, i.e., the Temple courtyard.

Rachi non traduit

מתני' כלי הלח. קערות ומזרקות לדם וליין ולשמן:

מדות היבש. שתי מדות של יבש היו שם עשרון וחצי עשרון עשרון למדידת כל המנחות וחצי עשרון לחצות בו מנחת חביתי כ''ג מחציתה בבוקר ומחציתה בערב להכי נקט גבי יבש מדות שאין כלים מיוחדים ליבש אלא אלו דכלי שנותנין בו מנחה כלי לח הוא שמזרקות וקערות ראוין לכך:

ואין כלי לח מקדשות את היבש. בגמרא מתרגם לה אמדות הלח:

שהיו עושין והן שלימים. כשהן שלימים:

אלא בקדש. בעזרה:

Tossefoth non traduit

מדות היבש. פירש בקונטרס דלהכי קרי ליה ליבש מדה וללח כלי שאין שום כלי מקדש ליבש אלא שתי מדות עשרון וחצי עשרון ותימה והאיכא ביסא פרק הקומץ [רבה] (מנחות דף כד.) והאיכא מחתה לקטורת והאיכא כף והאיכא מכתשת בשבועות (דף יא.) והאיכא בזיכין ושולחן ופי' ר''ת דלהכי קרי לי' ליבש מדה ולא כלי לפי שיבש יכולין למדוד מחוק או גדוש בכל ענין שירצה אבל דבר לח לא שייך מדה גביה שהרי מדת לח אינה שוה דדבר לח אינו יכול להיות גדוש ופעמים שמדת לח זה יתירה מזה כמו מדת יין יתירה ממדת מים לפי שיין עב יותר וכן שמן מיין להכי לא קרי ליה מדה:

גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת אֲבָל מִזְרָקוֹת מְקַדְּשִׁין שֶׁנֶּאֱמַר שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת

Traduction

GEMARA: With regard to the statement of the mishna that the vessels used for liquids do not sanctify dry items, Shmuel says: The Sages taught this halakha only with regard to measures used for liquids, i.e., wine or oil. But cups, which are used for collecting the blood of offerings, sanctify dry items as well, as it is stated in the verse: ''One silver cup of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal offering'' (Numbers 7:13), indicating that the cups were also fashioned for use with flour, a dry item.

Rachi non traduit

גמ' לא שנו. דאין כלי הלח מקדשין את היבש:

אלא מדות. ז' מדות הלח שהיו שם הין וחצי הין ושליש ההין וכו' דכיון דהנך לא חזו ליבש למידי למדוד והן לא נמשחו אלא למדידה לפיכך אין מקדשין אלא ע''י מדידה:

אבל מזרקות. אע''ג דכלי הלח נינהו מקדשין יבש דכי היכי דחזו ללח חזו לסלת שהוא יבש:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא מִנְחָה לַחָה הִיא אֲמַר לֵיהּ לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהּ אִיבָּעֵית אֵימָא מִנְחָה לְגַבֵּי דָּם כְּיָבֵשׁ דָּמֵי

Traduction

Rav Aḥa of Difti said to Ravina: The meal offering of the verse is also considered a liquid, as it is mixed with oil, and one cannot derive from it the halakha with regard to items that are entirely dry. Ravina said to him: The verse cited by Shmuel was only necessary to derive the halakha of the dry portions of a meal offering, teaching that even flour that remained dry because it did not get thoroughly mixed with the oil is sanctified by the cups as well. If you wish, say instead: A meal offering, even though it is mixed with oil, is, in comparison to blood, considered as a dry item. Accordingly, one can derive from the verse that the cups sanctify all dry items.

Rachi non traduit

לחה היא. דהא כתיב בלולה בשמן והיכי ילפת מהאי קרא דמקדשין יבש:

ליבש שבה. שאי אפשר ליבלל כולה שלא יהו בה קרטין קרטין של יבש שלא נגע בהן השמן וקדשינהו מזרקות. כ''ש:

כיבש דמיא. ושפיר תפשוט מינה ליבש גמור:

אָמַר שְׁמוּאֵל כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מְלֵאִין אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִתּוֹכָן וְאָמְרִי לָהּ אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִבִּפְנִים

Traduction

Additionally, Shmuel says: Service vessels sanctify items only when the vessels are whole, i.e., they do not have a hole; they sanctify only full measures, i.e., when they contain a measurement fit for offering; and they sanctify items only from within them and not items that merely touched their exterior. And some say there is another version of the statement of Shmuel: Service vessels sanctify items only when the vessels are whole, and when they contain full measures, and from inside.

Rachi non traduit

אלא שלימין. לאפוקי נקבו:

ואין מקדשין אלא מלאין. כלומר שיהא בהן שיעור שלם הצריך לדבר אם יבש הוא שיהיה שם עשרון שלם למנחה ואם מנחת נסכים היא שניתנה בכלי יהא שם ג' עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל אבל אם חסר השיעור אין הכלי מקדשן שאינו ראוי לכלי כך שמעתי במנחות (דף ח.):

אלא בפנים. בעזרה:

מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ בֵּירוּצֵי מִדּוֹת בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִתּוֹכָן וּבְפָנִים

Traduction

The Gemara asks: What is the difference between these two versions? The Gemara responds: The difference between them is with regard to heaping measures. According to the first version, that service vessels sanctify only items that are within them, nothing that overflows is included. The Gemara notes that it was taught in a baraita in accordance with both versions: Service vessels sanctify items only when they are whole, and only full measurements, and from within them, and inside.

Rachi non traduit

בירוצי מדות איכא בינייהו. למאן דתני אין מקדשין אלא מתוכן קסבר בירוצי מדות לא נתקדשו אלא מה שבתוך חללו של כלי בירוצי מדות גודשי מדות ופלוגתא היא במנחות בפרק שתי מדות (מנחות דף צ.):

Tossefoth non traduit

אלא בפנים. פי' בקונטרס בעזרה ותימה למה שינה לשון המשנה הוה ליה למימר בקדש ומפ' רבינו חיים דמבפנים לכלי קאמר ואתי למעוטי חקק מושבו מבחוץ:

אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ

Traduction

With regard to the halakha that service vessels sanctify only full measurements, Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: They taught this halakha only when the priest’s initial intention was not to add to that which was already placed inside the vessel. But if his initial intention was to add, then each initial amount placed in the vessel becomes sacred, no matter how small.

Rachi non traduit

לא שנו. הא דאמרינן דאין מקדשין אלא מלאים:

אלא שאין דעתו להשלים. ולהוסיף עד כשיעור:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מְלֵאִין אֵין מְלֵאִין אֶלָּא שְׁלֵימִין אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ

Traduction

This distinction is also taught in a baraita: With regard to the halakha that service vessels sanctify full measurements, full measurements are nothing other than whole measurements. Rabbi Yosei said: When are full measurements whole ones? It is at a time that the priest’s intention was not to add. But if his intention was to add, each initial amount is sacred.

Rachi non traduit

תניא נמי הכי מלאים. שניהם מלאים סלת:

אלא שלימים. שהיו עשרונים ולוגין שלימים לאפוקי שיעור חסר דלא מקדשי:

אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֵּשׁ [וְכוּ'] אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי אֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב אֲבָל מְקַדְּשִׁין לִיפָּסֵל

Traduction

§ The mishna teaches that the service vessels used for liquids do not sanctify dry items. With regard to this halakha, Rav says, and some say that Rav Asi says: The service vessels used for liquids do not sanctify dry items to permit them for sacrifice upon the altar, but they sanctify dry items in order for the items to be disqualified by them, i.e., dry items placed in such vessels may be disqualified by that which disqualifies only sanctified items, e.g., if they are touched by one who immersed that day, or if they emerged from the Temple courtyard.

Rachi non traduit

אבל מקדשין כלי הלח את היבש ליפסל. שאם יצא חוץ לקלעים או נגע בו טבול יום נפסל דאהני ליה כלי להכשירו ליפסל כדתניא מעילה (דף י.) המנחות מועלין בהן משהוקדשו קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים:

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה וּבִיכּוּרִים מִן הַמְדוּמָּע וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְאִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי לֹא קִדֵּשׁ לִיקְרַב אֲבָל קָדַשׁ לִיפָּסֵל

Traduction

There are those who teach this statement with regard to this halakha: One may not bring meal offerings, or libations, or meal offerings accompanying an animal, or first fruits, from a mixture containing teruma, since that which may not be consumed by all Jews may not be used for an offering. And needless to say, one may not bring these items from the fruit of a tree that is orla, i.e., a tree during the first three years after its planting, from which it is prohibited to eat, or from diverse kinds sown in a vineyard, both of which are prohibited for consumption to priests as well. And if he brought an offering from them, it is not sanctified. With regard to this issue, Rav says, and some say that Rav Asi says: It is not sanctified for sacrifice upon the altar, but it is sanctified in order to be disqualified.

Rachi non traduit

מנחות ונסכים ומנחת בהמה מן המדומע. ואע''פ שמותר לכהנים דבעינן מותר לכל ישראל שנאמר (יחזקאל מה) ממשקה ישראל מן המותר לישראל:

ואין צ''ל מערלה. שאסורה אף לכהנים:

ליפסל. דלא נפקי לחול וישרפו שקדשם הכלי והא דרב אסי לא מהדר אבכורים אלא אמנחות דבכורים לאו קדושת כלי הוא ומאי ליפסל איכא ומאי ליקרב איכא הא לא קרבו:

Tossefoth non traduit

מן המדומע. פירש בקונטרס מדומע דתרומה ורבינו חיים פירש מעורב בערלה וכלאי הכרם אבל ערלה וכלאי הכרם לא איצטריך למיתני ופי' הקונטרס צ''ע איך יתיישב ממשקה ישראל כיון דשרי לכהנים ומההיא דחגיגה (דף כד:) דקאמר אם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן על התרומה לא שייכא לכאן דהתם לאו מדומע הוי שהרי אין מקדיש הרביעית ואין קורא שם על התרומה בעוד שהיא בחבית אלא יחדה ושמרה בטהרה ליקח ממנה רביעית אחר שיתרום ויעשה אותה [תרומה]:

תָּנוּ רַבָּנַן כְּלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ אֵין מַתִּיכִין אוֹתָן וְאֵין מַתִּיכִין לְתוֹכָן אֲבָר נִפְגְּמוּ אֵין מְתַקְּנִין אוֹתָן סַכִּין שֶׁנִּפְגְּמָה אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת פְּגִימָתָהּ נִשְׁמְטָה אֵין מַחְזִירִין אוֹתָהּ אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר סַכִּין מַטְרֶפֶת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנִמְנוּ עָלֶיהָ כֹּהֲנִים וּגְנָזוּהָ

Traduction

§ With regard to perforated vessels, the Sages taught: In the case of sacred vessels that were perforated, one may not melt them in order to seal the perforation, and one may not melt lead into them for such a purpose. If the vessels were damaged, one may not repair them. Concerning a knife that was damaged, one may not sharpen the spot of its damage. If the blade separated from the handle, one may not restore it. Abba Shaul says: There was a certain knife in the Temple whose metal was soft and easily damaged, such that when used it would often render animals prohibited, thereby disqualifying them. Accordingly, the priests voted concerning it, and elected to hide it.

Rachi non traduit

אין מתיכין אותן. כמו שעושין למדות מנוקבות שמתיכין אותן סביבות הנקב ונסתם הנקב:

ואין מתיכין לתוכן אבר. לסתום הנקב וכולהו משום דמיחזי כעניות ולאו אורח ארעא:

נפגמו. פגימה גדולה שתיקון השחזתה ניכר:

סכין מטרפת. שהיתה רכה ליפגם פגימות דקות תמיד ומטרפת את הקדשים:

Tossefoth non traduit

נשמטה אין מחזירין אותה. לקתה דאין עניות במקום עשירות:

תָּנוּ רַבָּנַן בִּגְדֵי כְהוּנָּה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָם מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג שֶׁנֶּאֱמַר מַעֲשֵׂה אֹרֵג נִתְגַּעֲלוּ אֵין מְכַבְּסִין [אוֹתָן] לֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּאָהָל

Traduction

The Sages taught: Priestly vestments are not fashioned by needlework, i.e., by stitching various parts together, but rather through woven work, whereby the entire garment is initially woven into one entity, as it is stated: ''Woven work'' (Exodus 28:32). If the garments were soiled one may not launder them, neither with natron nor with soap, two common detergents.

Rachi non traduit

אין עושין אותן מעשה מחט. לאורגן כמין יריעה ולעשותן אחרי כן לבוש תפור במחט אלא כמין מלבוש אורגין אותן בכליהם:

אהל. מין כיבוס הוא שמעביר את הגיעול וכן נתר:

הָא בַּמַּיִם מְכַבְּסִין אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר הוּגְּעוּ בְּמַיִם מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּנֶתֶר וְאָהָל

Traduction

The Gemara asks: But may it be inferred from this that with water one may launder the priestly vestments? Abaye said: This is what the baraita is saying: If the dirtied garments have only reached the point where laundering them with water alone would suffice, one may launder them with natron and soap, as they are not considered soiled.

Rachi non traduit

הא במים מכבסין. בתמיה כיון דטעמא משום דמיחזי כעניות הוא מה לי נתר מה לי מים הרי נתגעלו וכבסן כל שכן דכי לא מחוור להו שפיר גריעי טפי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source